חיפוש

רשלנות רפואית בהריון

תקופת ההיריון היא תקופה קריטית לחיי העובר, ולעתים גם לחיי האם. בתקופה זו, ניתן לגלות מבעוד מועד בעיות עתידיות שעלולות להתרחש בלידה ואף פגמים גנטיים היכולים להתקיים אצל הילוד. כמו בכל תחום רפואי, עבודה שאינה מקצועית מצד הרופא המטפל יכולה לאפשר פגיעה באם או ובילד המצופה.

 

מהי רשלנות רפואית בהריון?

ראשית, בהריון יכולים לקרות סיבוכים רבים, אצל האם או אצל היילוד. טיפול שאינו מקצועי יכול לאפשר לסיבוכים אלו לקרות ולשנות את חיי המעורבים באופן דרסטי. עם זאת, לעתים, גם אבחון תקין לא יוכל לסייע בסיבוכים אפשריים בהריון, כך לא יהיה קשר בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק שקרה לאם או ליילוד; כלומר, לא תהיה עילת תביעה בגין הרשלנות של הרופא המעוול ביחס לנזקים שנגרמו למשפחה. עם זאת, יכולה להתקיים עילת התביעה בגין פגיעה באוטונומיה של האם. שתי סוגי תביעות אלו יוסברו להלן.

 

מתי נראה רופא, כרופא רשלן?

תקופת ההיריון רצופת בדיקות ואבחונים אשר עוברת האם. על הרופא להכווין את האם אל הבדיקות המתאימות. כאשר הרופא נמנע מלהכווין את האם אל בדיקות אשר היו מגלות פגמים אפשריים בהריון ;בין היתר, פגמים גנטיים בילוד או פגמים בהריון עצמו, ניתן לראות את הרופא כרשלן. כמו כן, הרופא יכול להיחשב רשלן גם במקרים בהם גרם נזק בעת בדיקה שביצע באם בעת ההיריון, ואף במקרים בהם לא מצא פגמים ביילוד אשר היה עליו למצוא. מתי למעשה הרופא הופך מרופא נורמטיבי לרופא רשלן? בעולם המשפט, נוטה בית המשפט לבחון נתבעים בסטנדרט סבירות, סטנדרט זה נקרא "האדם הסביר"; אז מיהו האדם הסביר? האדם הסביר הינו אדם נורמטיבי, אפשר לחשוב עליו כעל השכן הנחמד, חבר טוב וכו'. פעמים רבות, ישאל עצמו בית המשפט, האם פעולותיו של האדם היו כפעולות שהיה עושה אדם סביר בנסיבות העניין? ככל שהתשובה לכך הינה שלילית, יראו את האדם כחוטא לסטנדרט הסבירות החברתי; ובכך, ככזה שנהג בצורה שאינה תקינה. לעניינו, הרופא הסביר, איננו האדם הסביר, שכן הרופא הינו בעל יכולות והשכלה שאינן ממוצעות או סבירות. לכן, נמדד הרופא בסטנדרט סבירות אחר, לסטנדרט זה, ניתן לקרוא "הרופא הסביר". בהתאם להסבר שהוצג קודם לכן, רופא אשר נקט בפעולות אשר בהן לא היה נוקט רופא סביר, יכול להצטייר כרופא רשלן. בהתאם, רופא שלא נקט פעולה שרופא סביר היה נוקט בה, יכול להצטייר כרופא רשלן.

 

איך יכולה להתבצע רשלנות רפואית בתקופת ההריון?

אי גילוי מום או בעיה ביילוד

כבר בשלבים מאוד מוקדמים של ההיריון יכולות להתגלות בעיות הריון כאלה ואחרות, ביניהן פגמים גנטיים אצל היילוד. ישנן בדיקות רבות אותן מבצע הרופא באישה בהריון, חלקן בדיקות חובה וחלקן בדיקות שהמליץ עליהן הרופא לפי הפרופיל האישי המותאם של האם העתידית. במידה והרופא, במהלך הבדיקות הללו (אחת מהן, ואף כולן) לא גילה בעיות או מומים שרופא סביר יכול היה לאתר, יתכן וקיימת עילת תביעה בגין רשלנות אותה תוכלו לבצע בעזרת משרד דוד פייל רשלנות רפואית.

לאחר שהוכחנו כי על הרופא לגלות את הבעיה ביילוד, עלינו להוכיח כי ההורים היו בוחרים שלא להביא את הילד לעולם, בהינתן הפגם הגנטי. ככל שיתגלה שההורים היו מביאים את הילד לעולם גם בעת גילוי המידע אודות הפגם הגנטי, לא תתקיים עילת התביעה בגין רשלנותו של הרופא שגרמה לנזקים; עם זאת, יוכלו התובעים לתבוע את הרופא בגין פגיעה באוטונומיה. בקצרה, עצם העובדה שהרופא לא יידע את המשפחה על המצב בה הם נמצאים, נראה אותו כפוגע באוטונומיה שלהם להחליט החלטות; כמו אם להביא את היילוד לעולם או לאו.

כלומר, יש צורך בקשר סיבתי בין ההתרשלות של הרופא באי גילוי המום ביילוד לבין היוולדותו של הילד. ככל שאין קשר שכזה, לא ניתן לתבוע את הרופא שלא נקט בסטנדרט הסבירות המצופה ממנו.

 

הרופא לא הפנה את האם אל הבדיקות המתאימות או שלא הפנה בכלל.

בנוסף לעילה הברורה של אי גילוי פגמים ביילוד, אשר עשויה להוביל ללידת ילד עם פגמים גנטיים בעיתיים. קיימת אפשרות נוספת לתביעה בגין רשלנות רפואית; אפשרות זו מתקיימת כאשר לא הפנה הרופא את האישה אל הבדיקות הרפואיות הנחוצות לה. כלומר, משום שהרופא לא הפנה את האישה אל הבדיקות הרפואיות הנחוצות לה, התאפשרו או נוצרו סיבוכים בהריון אשר הסבו לאם וליילוד נזקים. לעתים, הרופא יימצא רשלן אף אם הפנה את האם לבדיקה, אך לא בדק כי הבדיקה אכן בוצעה.

 

הרופא גרם נזק בעת טיפול באישה

המקרה הפשוט ביותר הוא כאשר הרופא גרם בעצמו נזק ישיר לאם או ליילוד בעת בדיקה שביצע. כלומר, כאשר הרופא ביצע בדיקה בה פגע בדרך מסוימת באם או ביילוד, ויימצא כי לא נקט בסטנדרט הסבירות המקובל בפרקטיקה הרפואית, ניתן לראותו כרופא רשלן. כלומר, קמה עילת הרשלנות הרפואית וניתן לתבוע את הרופא הרשלן על כך.

 

איך ניתן להוכיח כי אכן הייתה רשלנות רפואית במהלך ההיריון?

ראשית, יש להוכיח כי אכן הרופא ביצע מעשים רשלניים, או שלא ביצע מעשים שהיה עליו לבצע ולכן גם הם רשלניים. לדוגמא, רופא אשר ביצע בדיקה אצל האם ולא גילה בעיות עתידיות ביילוד אשר יכולות להוות מכשול. לאחר מכן, עלינו להראות כי הרופא חטא לסטנדרט הסבירות; כלומר, כפי שהוסבר בתחילת המאמר, עלינו להראות כי רופא סביר היה מגיע לתוצאות שונות, אליהן לא הגיע הרופא הרשלן – הנתבע. למשל, הרופא ביצע בדיקה באם, ולא מצא פגמים גנטיים ביילוד; לעומתו, רופא סביר היה מוצא פגמים אלה. דוגמא נוספת, הרופא הנתבע לא הכווין את האם לבדיקה מסוימת אשר הייתה יכולה לגלות מומים אפשריים אצל היילוד, בעוד רופא סביר כן היה מכווין את האם לבדיקה שכזאת. לבסוף, על התובעים להוכיח כי אכן קיים קשר בין ההתרשלות של הרופא, לבין הנזק שנגרם לאם וליילוד. למשל, אם הרופא התרשל, ולא מצא פגמים גנטיים אותם היה עליו למצוא, ויוכח כי המשפחה הייתה בוחרת להפיל את היילוד, יתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות של הרופא לבין הנזק שנוצר, כלומר ילד עם פגמים גנטיים. בהתאם, רופא אשר התרשל ולא מצא פגמים גנטיים כאלה ואחרים, על אף שהיה עליו למצוא (בהתאם לסטנדרט הסבירות) ויוכח כי המשפחה הייתה בוחרת בכל מקרה להביא את הילד לעולם, ינותק הקשר הסיבתי בין התרשלות הרופא לבין הנזק שהתרחש. ועל כן, לא תהיה עילה לתביעה ברשלנות רפואית, פרט לתביעה בגין פגיעה באוטונומיה של האם, שכן האם לא יודעה על פרט כה משמעותי בנוגע לחייה וחיי היילוד שלה.

 

איך בעצם מתבצעת הבדיקה בעניין הקשר הסיבתי?

מדובר בחלק חשוב מאוד בניצחון תביעת רשלנות רפואית בהריון. ראשית, יש להוכיח כי הוועדה לאישור הפלות הייתה מתירה את ההפלה ככל שההורים היו פונים אליה. שנית, על התובעים (ההורים) לשכנע כי היו מממשים את זכותם להפיל לאחר האישור של הוועדה לאישור הפלות. תנאי זה הוא בין הבעייתיים ביותר, שכן קשה מאוד להורים להודות בכך שהיו מעדיפים שילדם לא היה נולד, או שהיו מונעים ממנו להיוולד אילו היו יודעים על הפגמים. כדי להקל על ההורים, הוכרה בפסיקה חזקה, לפיה, ככל שמוכיחים שהתקיים התנאי הראשון; כלומר, שאילו היו ההורים פונים אל הוועדה לאישור הפלות, הייתה מאושרת להם ההפלה, אז יראה בית המשפט גם את התנאי השני כמתקיים. בפשט, אם הוכיחו התובעים כי אילו היו פונים אל הוועדה לאישור הפלות, הייתה מאושרת ההפלה, אז גם יראו אותם כמי שהוכיחו שהיו מפילים את היילוד. וזאת כל עוד לא יוכח אחרת מטעם הנתבע (הרופא הרשלן או בית החולים).

 

חשוב לדעת!

בית המשפט לא יוכל להניח הנחות סטטיסטיות; למשל, בית המשפט לא יוכל להסתמך על היות האם אישה חרדית, ומכך להסיק שלא הייתה מפילה את היילוד, שכן זה לא מקובל בחברה ממנה היא באה. עובדה זו היא חשובה מאוד בעת הגעה לבית המשפט, שכן מדובר ביתרון ברור לטובת התובעים (ההורים).

 

הפיצוי

איך יחושב הפיצוי? למעשה, מדובר ברעיון מאוד פשוט והגיוני. כל עוד הילד מתחת לגיל 18, יפוצו ההורים רק בגין ההוצאות היתרות הנובעות מגידול ילד בעל לקות. מה זה אומר? בית המשפט יחשב את עלויות גידול ילד ללא לקויות, לעומת גידול הילד עם הלקות איתה הוא נולד; בין עלויות אלה ייווצר הפרש, הדלתא הנוצרת, הינה סכום הפיצוי אותו יקבלו ההורים עד שיגיע היילוד לגיל 18. עם זאת, כאשר עובר הילד את גיל 18, ונהיה בגיר, הפיצויים יגדלו, לכל עלויות הטיפול בו, שכן בית המשפט מתחשב בכך שבגיל 18 לא מצופה שהורים ימשיכו לתחזק ולממן את ילדיהם (אף שלא כך ברוב בתי האב).

 

אז מה היה לנו כאן?

אם את בהריון או שאת חוששת שהרופא לא נהג בך בעת ההיריון בצורה המקצועית הראויה, יתכן והנכם זכאים לתביעה נזיקית בגין רשלנות רפואית או פגיעה באוטונומיה שלכם. אם החלטתם כי אכן קיים סיכוי שנעשה לכם עוול מצד הרופא או בית החולים, אל תהססו לפנות לעורך דין או משרד עורכי דין המתמחה בתחום הנזקין בכלל, ובתחום רשלנות רפואית בעת הריון בפרט.

רופאים

אולי תאהבו גם את

ניצול יחסי מרות בצבא

בעבר, הטרדות מיניות בצבא היו נפוצות במיוחד ואף נתפסו כדבר מקובל במידת מה. לפני כשלושים שנה, המחוקק הישראלי החליט להיאבק בתופעת ההטרדות המיניות בכלל ובהטרדות

קראו עוד »
עורך דין צוואות
מה חשוב שיופיע בצוואה?

צוואה היא מסמך משפטי המתאר את רצונותיו של אדם לגבי חלוקת נכסיו וטיפול בתלויים בו לאחר פטירתו. בעת עריכת צוואה, יש חשיבות מכרעת לכלול מרכיבים

קראו עוד »